ההליך הפלילי



תכלית הדין הפלילי היא ליצור נורמות התנהגות ולהעניש את העוברים עבירות (עבריינים). הדין הפלילי מורכב מדין מהותי ודין דיוני. הדין המהותי קובע אילו מעשים הם עבירות וכיצד מענישים על אותן עבירות. במספר חוקים, כמו פקודת התעבורה, פקודת מס הכנסה ועוד מוגדר הדין הפלילי המהותי. המרכזי בחוקים אילו בהם הוא חוק העונשין, מוגדרות התנהגויות אסורות (עבירות) ולצידן קבוע עונש. הדין הדיוני קובע איך מתנהלים ההליכים הפליליים וכיצד פועלת המערכת – המשטרה, התביעה, בתי המשפט ומערכת הענישה.

ההליך הפלילי נפתח לאחר שלמשטרה נודע על ביצוע עבירה. המשטרה יכולה לפתוח בחקירה או ביוזמתה או לאחר שאדם מסוים הגיש לה תלונה. אז נפתחת חקירה משטרתית, למעט מקרים בהם רשויות אחרות ( למשל הרשות להגבלים עסקיים, הרשות לניירות ערך או רשויות המס) מופקדות על החקירה.

לצורך החקירה, מוסמכת המשטרה לחקור חשודים ועדים פוטנציאליים, לערוך חיפוש בגופם של אנשים ובחצרם, לתפוס חפצים ולחלטם, ואף לעכב חשודים ולעוצרם. חיפוש, ככלל, יתקיים ע"פ צו שופט – אולם במקרים מסוימים מוסמך שוטר לחפש ללא צו שופט. קיימים כללים ברורים לחיפוש על הגוף או בחצרים, וכבר בשלב זה יש להתייעץ עם עו"ד פלילי על מנת להכיר את הדין ולדעת מתי ניתן להתנגד באופן חוקי לחיפוש ומתי לא. כך למשל, חיפוש על גופו העירום של אדם (הנקרא "חיפוש חיצוני") ניתן לערוך רק כאשר השוטר בטוח כי יש חשד סביר שבגופו של החשוד נמצאת ראיה להוכחת ביצועה של עבירה, ורק בהסכמת החשוד. חיפוש פנימי, הכולל בדיקת דם או בדיקה גניקולוגית, ניתן לערוך רק לאחר מתן אישור רופא וכשהחשוד הסכים לחיפוש.

בשלב החקירה הפלילית, גובה המשטרה עדות מהחשוד. לחשוד בפלילים עומדת זכות שנקראת "זכות ההיוועצות" אשר משמעה הוא כי החשוד זכאי להתייעץ עם עו"ד פלילי לפני גביית עדותו. התייעצות עם עו"ד פלילי הינה חשובה ביותר ועלולה להכריע את גורל התיק.

בשלב החקירה, מוסמכת המשטרה לעצור את החשוד מעצר לצורכי חקירה (המכונה "מעצר ימים"). מטרתו היא למנוע שיבוש הליכי חקירה ע"י החשוד, או הימלטותו מן הדין ו/או סיכון חיי אדם. במידה ועצרה המשטרה את החשוד, עליה להביאו בפני שופט לצורך הארכת מעצר בבימ"ש שלום. ביהמ"ש מוסמך להורות על הארכת מעצר לתקופות קצובות של ימים – עד 15 יום בכל פעם ולא יותר מ 30 יום בסך כל ההארכות. ביהמ"ש יעצור את החשוד אם תוכיח המשטרה כי קיים חשד סביר שהחשוד ביצע את העבירה, כי קיימת עילת מעצר וכי אין חלופת מעצר פחותה. כבר בשלב זה של ההליך הפלילי, מומלץ להיעזר בשירותיו של עו"ד פלילי, אשר מסוגל לשחרר מיידית את החשוד במידה ושכנע את ביהמ"ש כי אין צורך במעצרו של החשוד ושלילת חירותו.
לאחר 30 יום במעצר, המדינה חייבת להגיש כתב אישום – ולא החשוד משוחרר.

המאשימה במשפט פלילי היא המדינה המיוצגת על ידי תובע. בסיומה של החקירה מועבר חומר החקירה לתובע, אשר מחליט אם לסגור את התיק או להגיש כתב אישום. התובעים הפליליים המוסמכים מתחלקים לשלושה: פרקליטים מפרקליטות המדינה ופרקליטויות המחוז (פלילי), מי שהוסמך על ידי היועמ"ש להיות תובע מיוחד (למשל: תובעי מע"מ, תובעי המכס) ותובע משטרתי – שהוא שוטר שנתמנה להיות תובע בידי מפכ"ל המשטרה. ככלל, בעבירה פלילית מסוג פשע – יועבר חומר החקירה לפרקליטות, ובעבירה פלילית מסוג חטא או עוון – מועבר חומר החקירה לתובע משטרתי.

יחד עם כתב האישום, יכולה התביעה להגיש גם בקשת מעצר עד תום ההליכים כנגד הנאשם – מעצר הנאשם בבית מעצר למשך כל התקופה בה המשפט מתנהל. מטרת המעצר היא למנוע שיבוש הליכי משפט ע"י הנאשם או למנוע פגיעה בחיי אדם ו/או בביטחון המדינה או למנוע הימלטותו של הנאשם מן הדין. ביהמ"ש יעצור את הנאשם עד תום ההליכים אם מתקיימים מספר תנאים מצטברים: קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה, מתקיימת עילת מעצר, ולא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה לחלופת מעצר. עו"ד פלילי מוכשר טורח בשלב זה לאתר לנאשם חלופת מעצר ראויה ומשכנע את ביהמ"ש כי אין צורך שהנאשם יהיה במעצר.

זכות חשובה ומיוחדת בהליך הפלילי שאליה לא מודע הציבור הרחב הינה "זכות השימוע". זכות זו מעוגנת בסעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי, וקובעת כי על רשות התביעה שאליה הועבר חומר החקירה בעבירה פלילית מסוג פשע לשלוח על כך הודעה לחשוד. או אז יכול החשוד לפנות בבקשה מנומקת לרשות התובעת בבקשה מנומקת בכתב להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.

זכות חשובה נוספת בהליך הפליליהינה "זכות העיון" המעוגנת בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי.

מיד לאחר הגשת כתב האישום קמה לנאשם ולסניגורו הזכות לעיין בחומר החקירה המשטרתי שנאסף במהלך החקירה. חומר החקירה הוא כל חומר הקשור באופן ישיר או עקיף לאישום הפלילי, אך אינו כולל מסמכים פנימיים בתיק המשטרה.

כתב האישום יוגש לבימ"ש שלום אם מדובר בעבירות פליליות שעונשן קנס או מאסר עד שבע שנים (או בעבירות סמים), וביהמ"ש המחוזי ידון בעבירות פליליות שאינן בסמכותו של בימ"ש שלום.

המשפט הפלילי עצמו נפתח ב"הקראה". זוהי ישיבה בה מקריא ביהמ"ש לנאשם את כתב האישום שהגישה התביעה.

בשלב זה יכול עורך הדין הפלילי לטעון טענות מקדמיות, כגון פגם בכתב האישום, חוסר סמכות מקומית, הגנה מן הצדק, התיישנות, זיכוי או הרשעה קודמים, חסינות או חנינה. טענות אלה, המועלות ע"י עו"ד מוכשר בעיתוי הנכון יכולות להביא כבר בשלב זה לביטול כתב האישום או לתיקונו ולחסוך את הצורך במשפט פלילי ארוך וממושך (קישור לביטול כתב אישום של רון מלכה).
לאחר ההקראה צריך הנאשם להשיב לאישום – למסור את עמדתו בנוגע לעובדות המיוחסות לו בכתב האישום. בשלב זה אין הודיה או כפירה באשמה – אלא רק בעובדות כתב האישום. הודיה או כפירה בעובדות יכולות להיות מוחלטות או חלקיות. אם לנאשם עומדת טענת "אליבי" – במקום אחר הייתי – יש להעלותה בשלב זה.

אם הנאשם כפר בעובדות כתב האישום או בחלקן, יחל שלב המכונה שלב ההוכחות. בשלב ראשון תתנהל "פרשת התביעה", בה תציג התביעה את ראיותיה להוכחת עובדות כתב האישום. בשלב זה התביעה מזמינה עדי תביעה אשר יוכיחו את טענותיה. העדים יחקרו תחילה בחקירה ראשית על ידי התביעה, ולאחר מכן בחקירה נגדית על ידי ההגנה. בחקירה נגדית מותר להציג לעד שאלות מדריכות, דהיינו: שאלות שהתשובה עליהן היא כן ולא. חקירה נגדית הינה מיומנות חשובה ביותר של עו"ד פלילי, וחקירה נגדית מוצלחת של עד עיקרי הממוטטת את עדותו ומציגה אותו באור שלילי עשויה להביא לביטול כתב האישום.

לאחר פרשת התביעה יכול הנאשם להעלות טענת "אין להשיב לאשמה", שלפיה בראיות התביעה אין אפילו הוכחה לכאורה של האשמה המיוחסת לנאשם בכתב האישום. קבלת הטענה תביא לזיכויו של הנאשם בפלילים. בתום פרשת התביעה תתחיל פרשת ההגנה, בה יובאו כל הראיות שבידי הסנגוריה להוכחת חפותו של הנאשם. בתחילת פרשת ההגנה הנאשם יבחר אם להעיד אם לאו, אך הימנעותו מלהעיד עשויה לחזק את ראיות התביעה.

אך כאן לא תם המשפט הפלילי. בתום שמיעת הראיות יערכו הצדדים סיכומים לעניין האשמה – תחילה התביעה ואחריה ההגנה.

בסיום שלב ההוכחות תינתן הכרעת דין מנומקת, בה יקבע ביהמ"ש אם להרשיע את הנאשם או לזכותו. הכרעת דין המזכה את הנאשם תביא למעשה לסיום ההליך, אלא אם התביעה תחליט לערער עליה. הכרעת דין מרשיעה משמעה הרשעה בפלילים על כל המשתמע מכך.

אם החליט ביהמ"ש להרשיע את הנאשם תביא התביעה ראיות לעניין העונש, בפרשת תביעה שנייה. בשלב זה יביא התובע את גיליון ההרשעות הפליליות הקודמות של הנאשם וראיות המצביעות על חומרת העבירה. לאחר מכן תביא ההגנה את ראיותיה שלה – עו"ד פלילי מוכשר יביא בשלב זה הוכחות בדבר אופיו הטוב של הנאשם, המלצות ותעודות שונות. הכנה טובה של ראיות ההגנה לעונש עשויה להפחית במידה משמעותית את העונש הפלילי אשר יוטל על הנאשם.

ביהמ"ש אשר הרשיע נאשם בפלילים רשאי, לפני מתן גזר הדין, לשלוח את הנאשם לשירות המבחן לשם קבלת תסקיר בעניינו לעניין העונש. התסקיר נכתב ע"י קצינת מבחן, שהיא עובדת סוציאלית, ומתייחסת לעניינים כמו עברו של הנאשם, מצבו המשפחתי והכלכלי וכיוצא באלה. לאחר הבאת הראיות, יישמעו סיכומים לעניין העונש. לנאשם בפלילים תהיה תמיד זכות המילה האחרונה בטרם יגזור ביהמ"ש את דינו.

בגזר הדין ייקבע העונש שמוטל על הנאשם. הן התביעה והן ההגנה יכולים לבקש מביהמ"ש לעכב את ביצועו של גזר הדין, לצורך ערעור על פסק הדין. הכרעת הדין וגזר הדין ביחד מהווים "פסק דין", ועליו יכולים שני הצדדים לערער – התביעה על "קולת העונש" וההגנה על ההרשעה או/ו על חומרת העונש.

מדרג הענישה הפלילית מורכב מעונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, מאסר בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, עונש של ביצוע שעות עבודה לתועלת הציבור (של"צ), פיקוח של שירות המבחן, קנס ו/או פיצוי.

הליך חשוב נוסף העומד לזכות נאשם בפלילים הוא עיכוב הליכים. בכל שלב של ההליך הפלילי שלאחר הגשת כתב אישום ולפני מתן הכרעת דין יכול הנאשם לפנות בבקשה מנומקת ליועץ המשפט לממשלה ולבקש ממנו לעכב את ההליכים. אם הבקשה נענית בחיוב, ההליך הפלילי למעשה מופסק.

הליך חשוב נוסף העומד לזכות מי שהורשע בפלילים, הוא בקשת חנינה מנשיא המדינה. בקשת החנינה יכולה לבטל את העונש או להקל בו, ולעיתים לבטל את ההרשעה לגמרי. עו"ד פלילי המכין בקשת חנינה מוצלחת יכול באמצעות כלי לבטל כליל את המשפט הפלילי והעונש המוטל במסגרתו.

לסיכום – חלק זה נועד להסביר לגולש שאינו בקיא בהליך הפלילי המורכב מהם עיקרי ההליך וכיצד הוא מתנהל. כמובן שההליך הפלילי מסובך ביותר ובנוי ממרכיבים נוספים רבים ודקויות נעלמות, ולכן מומלץ, במידה ואתה מואשם או חשוד בפלילים, להיעזר בשירותיו של עו"ד פלילי מוכשר. ראינו שזכויות כמו זכות ההיוועצות, זכות השימוע, טענות מקדמיות, הליך עיכוב הליכים או בקשת חנינה עשויים לשנות משמעותית את התוצאה – ויש צורך בעו"ד פלילי על מנת לממש זכויות אלה.