עיצות לניהול משפט פלילי

30 בספטמבר 2012 מאת: עורך דין פלילי יורם סגי זקס

עוה"ד הבריטי מונקמן סבור כי עו"ד טוב חייב מספר תכונות: קול טוב שאינו מונוטוני, שליטה בשפה ודיוק במילים,בטחון עצמי, התמדה ולחימה למען עינינו חרף הקשיים, ראייה מעשית פרקטית(שכל ישר) וניסיון בניהול משפטים.

מעבר לכך סבור מונקמן כי עוה"ד חייב להכיר על בוריים את דיני הראיות והנוהל,  לשלוט באתיקה המקצועית ולהקפיד על יושרה, לפעול בשכל ישר והגיון ולדעת להפריד העיקר מהתפל, להכיר היטב את אופי בני האדם(יחסי אנוש הינם מעלה הכרחית לעוה"ד הטוב) ולהכיר היטב את החוק.

הסניגור סמואל ליבוביץ סבור כי "המשפט משול לקרחון שרק חמישית ממנו מבצבצת מעל פני הים".

אחד הבדלים בין עו"ד מוכשר לבין עו"ד פחות מוכשר הינה היכולת של הראשון להבחין במסלולו של המשפט עוד טרם החל ולצפות  עוד בראשית הדרך כלשון הנשיא ברק בפס"ד זאדה: "בכור ההיתוך של הליך המשפטי".

נקודות בניהול תיק: נקודה מקדמית שאנו מבקשים להבהיר היא שרצוי להדיש מחשבה לכל צעד ושעל בתיק לקבוע את האסטרטגיה ואת הטקטיקה ולהקדיש  את פרק הזמן הנחוץ  לגיבוש תפיסת ההגנה בתיק ולהכנתה.

1.ככלל ראוי לפתוח המשפט עם הטיעון הטוב ביותר, הקלף החזק ביותר שיש בידי עוה"ד. אם העד המרכזי יהיה משכנע בעדותו , יתאים ביהמ"ש את הראיות כולן אליו ויבנה סביבו את התיזה המובילה של פסק הדין.

שנית אף אם יתקיים מו"מ להסדר, תוך ניהול המשפט, נקודת המוצא של עוה"ד במשפט תהא טובה יותר מעמדת כח ולא מעמדת חולשה.

חריגים לכלל זה הינם מקום בו חשוב לשמור אלמנט הפתעה לשלב מאוחר במשפט ע"מ ליצור מומנטום ברגע המכריע שיסיט היריב מטיעוניו. קרי שיקולים של עיתוי ותיזמון פסיכולוגיים.

2. העלאת טענות מקדמיות –  העלאת טענות מקדמיות אחדות בקשר לכתב האישום ולפגמים בו תאפשרנה לתביעה לתקן האישום (מאחר ומדובר בשלב מקדמי ונשמרת זכותו של הנאשם להתגונן).הזיכוי יראה לבימ"ש טכני.

נכון יותר להשמיע הטענות לאחר שהיריב סיים את עדיו, בשלב זה לא יתירו בד"כ בתי המשפט לצד שכנגד לתקן את כתב האישום שלו שהרי ביהמ"ש שמע כבר את כל עדיו ואם הם אינם מקימים מטעם משפטי או עובדתי הרשעה יהיה ביהמ"ש קשוב יותר לטענת אין להשיב לאשמה כי ניתנה לתביעה יומה בביהמ"ש.

עם זאת מקום שהטענה המקדמית אינה ניתנת למקצה שיפורים ע"י התביעה אלא קשורה בנסיבה אוביקטיבית שהיתה או לא הייתה , ניתן להעלותה גם בשלב הראשוני. היתרון בהעלאת טענה מקדמית כזו הוא היכולת לבטל ההליך ללא היזקקות להליכים ממושכים.

שנית גם אם נדחית טענת ההגנה יזכה הנאשם באהדת ביהמ"ש לעינינו.

3.בחירת טיעון מנצח –  גם אם בחרנו כמה טיעונים מובילים רצוי לבחור מתוכם טיעון מנצח אחד, הטיעון החזק ביותר בתיק וסביבו לבנות את התפישה המובילה בתיק. אין להשתמש בכל התחמושת המילולית בטרם פתח היריב את פיו. יש להשאיר טיעונים חזקים גם מאוחר יותר שלאחר שהיריב פרס טיעוניושאז השפעת דברי הסניגור תהיה רבה יותר. יש לקבל תמונה מקיפה על עמדת היריב ותפיסותיו בטרם פרישת הקלפים הטובים על השולחן.

4. פתיחת המשפט בין אם מדובר בהקראה או בדברי פתיחה , חייבת להיעשות לאחר לימוד כל חומר החקירה וצריכה להיות מבוססת על ארגון וסדר: סדר כרונולוגי, סדר העובדות, ארגון הסיבות והתוצאות בתיק, לרבות הטיעון המנצח הכל צריך לעבור בשלימות מעו"ד לשופט.

5.טיעון מנצח – הטיעון המנצח מורכב משלשה רבדים: הוא צריך להיות: אמיתי, צודק  והגיוני!

צודק- כדי שהשופט ירצה לקבל אותו לאחר שעוררת את חוש הצדק שלו, אמיתי- דהיינו מבוסס על הראיות המסתברות בתיק הגיוני כך שישלים  וישתלב עם הפסיפס הכללי של המשפט בהרמוניה.

הטיעון המנצח צ"ל חצוב מעומק הלב של הטוען בבחינת:"דברים שיוצאים מהלב נכנסים אל הלב", הסניגור האמריקאי המעולה גרי ספאנס אומר כי :"לימדו אותנו לא להפגין את רגשותינו כלפי חוץ . אנו דבקים בהגיון ומזלזלים בהתלהבות".

לדעתו המפתח לטיעון מעולה הוא ראשית לכל להעניק לעצמנו רשות, להשתחרר, לשחרר את טיעון הקסם מתוכנו, לשתף אחרים בחופשיות  ביצירתיות שלנו , ברעיונות שלנו , להתבטא , לחפש צדק , להיות הטיעון שלנו נובע מהסמכות שלנו  כשאנו מעניקים רשות לעצמינו.

ספאנס טוען שהבלם המרכזי שלנו בביהמ"ש הוא הפחד. איך ניראה בעיני אחרים: האם אכשל? האם אראה לא יוצלח? האם כולם יראו את הביזיון? לדעתו את  הפחד זה צריך להפוך לבן בריתינו. הפחד מאשש אותנו . הפחד הוא מרץ  שניתן להפכו לעוצמה ולאנרגיה האנרגיה שלנו הנובעת מתוכינו.

6. לבחור בקפידה את זירת המאבק – ישנם מקרים בהם העלאת טיעון בלהט רב מידי בסוגיה שולית יחסית יכולה לפעול כחרב פיפיות. הנושא נראה לא חשוב כל כך ותוכל "לנצח את הקרב ולהפסיד את המלחמה" ע"י יצירת אנטגוניזים אצל השופט או  אצל הצד שכנגד. אם מדובר בעינין קריטי אל תהסס לטעון בלהט. אולם אם מדובר בעינין שולי יכול ויצא שכרך בהפסדך. בחר בקפדנות את זירת המאבק שלך.

7. לנצח בלי להתווכח – לא כל מקרה דורשה כמובן עימות ע"מ להגיע לתוצאה הראויה למטרתך. ישנם מקרים בהם ניתן להגיע למטרה אף  בהסכמה או בשכנוע בדרכי נעם בחלק גדול מהמקרים ניתן יהיה להשיג יותר בדרך זו המלווה בכנות ואדיבות. אחד התפקידים החשובים של הסניגור הוא לאבחן מתי הוא חייב להיכנס לעימות ע"מ להגיע לתוצאה הרצויה ומתי כניסה לעימות כזה יכולה להזיק קשות למרשו גישה הסכמתית תועיל בהרבה.

8.הסדרי טיעון – הליכה להסדרים בכל מצב אינה נכונה(התביעה יודעת כי מדובר בעו"ד של הסדרים ותקשיח עמדות מולו) ואף הליכה להוכחות תמיד אינה רצויה(התביעה וביהמ"ש  יכולים להקשיח במכוון עמדות ע"מ להעניש העו"ד העיקש שלא לצורך). צריך לבחור הדרך האמצעית. ניהול משפט כשצריך וכשהפערים בין הצדדים לא ניתנים לגישור או שאחד הצדדים דבק בעמדתו המושלמת, לחילופין במקום בו עוה"ד ראה שניהול המשפט רק יזיק יחתור להסדר , בהסכמת מרשו, מלכתחילה ובמקרה כזה ההתנהלות תהיה שונה לגמרי.

9. תכסיס מול יושר וכנות – מסתורין הוא עטיפה טובה לעובדה חשובה. אתגר אינטלקטואלי או עובדתי ימשוך תשומת ליבו של השופט. תכסיסים גם אם השיגו את מטרתם נוטעים בשופט ובצד שכנגד תחושה לא נוחה וסופו של חשבון שיצא שכרו של התכסיסן בהפסדו. לעומתם היושר והכנות נשמעים כטיעון ערב לאוזן אף אם הוא מושמע מפי טוען לא מוכשר.

בתוך כך , כדאי לפעמים אף להודות בנקודה חלשה בפתח הטיעון :כך תציג אותה אתה באופן הרצוי לך ולא תאפשר ליריב להציגה בצורה מגוחכת.

10. פשטות- קו ההגנה צ"ל נהיר וברור. חד וחלק קל ופשוט ככל האפשר. אם לא ניתן לפשטו כך יתקשו כל הצדדים להבינו לעומת זאת קו הגנה פשוט הנסמך על ראיות יכול ויתקבל על אתר ע"י ביהמ"ש ותוכל להסבירו בנקל.

11. התייחס לעובדות היוצאות מהמסגרת –  במרבית המקרים תתייחס התביעה לעובדות הקשיחות של התיק, מי ?מתי ?מה קרה? מקום האירוע?

בד"כ על העובדות הקשיחות יהיו לה שפע של ראיות מוצקות. מקום בו זה המצב , המלצתינו היא לא ללכת בקו חזיתי מול העובדות הקשיחות בתיק. במרבית המקרים הליכה כזו  צ"ל  רק כמפלט אחרון ולהיעשות  רק במקרים נדירים וחריגים כי סיכויי הצלחתה קלושים בד"כ.

ניטיב לעשות אם במקרים אלו ניתן פרשנות שונה לעובדות המוסכמות. או שנוסיף עובדה או ראיה שתשנה את התמונה כולה. כך למשל יכול עו"ד להסכים לאור העדויות  כי מרשו אמר: "אני אפגע בך בכל האמצעים  ואראה לך מה זה חכי ותראי מה יהיה לך …". אולם מאידך לתת פרשנות אחרת (ככל שיש טענה כזו מצד מרשו כמובן) לדברים, כך שהדברים נאמרו אך כוונתם הייתה במסגרת נקיטת הלכים משפטיים. במקרה כזה יום על שימוש בזכות אינו איום.

דוגמא אחרת הסכמה לתקיפה שבוצעה ע"י הנאשם אך טענה לסייג לאחריות הפלילית- עדי הראיה למשל שכולם ראו את הנאשם מכה את המתלונן יכול והגיעו לזירה לאחר השלב בו המתלונן ביצע מעשה האלימות כלפי הנאשם לכן במקרה כזה לא ננסה להוכיח את הבלתי אפשרי(שלא היכה כלל) אלא לתת טעם למכה שניתנה.

12. הליכה חזיתית נגד כל העדים יכולה להיעשות רק כשאין ברירה או שההגיון תומך בגרסה ההפוכה. כך למשל תיקי אלימות שוטרים הם דוגמא טובה לכך לעיתים הנאשם עצור/אזוק וארבעה או חמישה שוטרים טוענים שהיכה אותם. החבלות על גופו מוכיחות אחרת אך עדותו בד"כ יחידה- במקרה כזה אין מנוס מלנהל התיק ולהצביע על הפריכות הסתירות חוסר ההגיון שבגרסת השוטרים(כיצד היכה שהוא אזוק? כיצד היכה יחידי ארבעה? כיצד כל החבלות על גופו והשוטרים לא נחבלו? וכו).

13.טיעון פינג פונג – הכוונה בטיעון פינג פונג לטיעון דינמי בביהמ"ש העובר מצד לצד בו כל צד מנסה לקבע עמדתו של השופט בהתאם לטיעוניו.

בהליכים מסוימים למשל הליכי מעצר, אמדן הדעת של השופט מתגבש פעמים רבות, תוך כדי הטיעון וע"פ טיעוני הצדדים ונימוקיהם. היכולת לתת מענה מוחץ לתגובת היריב בזמן אמת במהירות ובכישרון הינה קריטית בטיעון מסוג  כזה.

בטרם העלאת טענותיך אתה, עליך ראשית לסלק את הרושם שהותירו דברי היריב על ביהמ"ש , בטיעון נגדי רק אז יוכל השופט להתפנות ולהקשיב באמת לדבריך לטיעונך. בסדר טיעון הפוך יהיה השופט מוטרד בקושיה שהעלה יריבך ולא יתפנה באמת בלב פתוח להאזין לטיעונך. התשובות צ"ל מבוססות על הגיון,  שכל ישר, צדק ,כנות, ולהתבסס על הראיות בתיק שצריכות להיות סדורות בפיך. אי הכרת התיק על  בוריו עלולה להיות תמיד לרועץ, אך בטיעון פינג פונג לא יוותר לך זמן לתקן הרושם .

הוספת תגובה